למרות מה שרבים חושבים, נושא האמת והשקרים הוא די מורכב ומסובך. אין אמת אחת שכן יכולים להיות רבים מסוגים או סוגים שונים: אמת פילוסופית, אמת מדעית או אמת אישית. לגבי מידת התוקף של אמת, מידה כזו תלויה במידה רבה בסוג האמת המדוברת. בדרך זו אין הרבה מרחק בין אמת לא מוכחת לשקר ספציפי. זה נובע בעיקר מהעובדה שיש מקרים שבהם השקר מגיע לנחמה והאמת באה לדאוג.
בשלב זה חשוב להגיב למשפט המפורסם: "שקר שחוזר על עצמו אלף פעמים הופך לאמת." במאמר הבא נדבר איתכם על הקשר הקיים בין כוח לשקרים ומה ההשפעות של חזרה על שקר על החברה.
הקשר בין כוח לשקרים
המשפט המפורסם: "שקר שחוזר על עצמו אלף פעמים הופך לאמת", מיוחס ליוזף גבלס, מנהל הקמפיין של אדולף היטלר באמצע מלחמת העולם השנייה. ככל שחלפו השנים, הביטוי הזה הפך פופולרי יותר והועתק על ידי רבים ממנהיגי כדור הארץ. אנשים חזקים השתמשו בשקרים כאמצעי לתמרן את מוחותיהם של אנשים אחרים ולהצליח לגרום להם לעשות דברים שאחרת לא יהיה להם אפשרי לעשות.
בדרך זו אין ספק שיש קשר ישיר בין כוח לשקר. החברה והאוכלוסייה היו מסוגלים להאמין בכל דבר תמיד ומתי הוא הוצג בצורה מתאימה. די היה להפעיל שליטה חזקה על התקשורת ועל מוסדות או גופים מסוימים שהעבירו אידיאולוגיה או אמונות מסוימות, כמו הכנסייה או בית הספר. כך נבנתה אמת המבוססת על שקרים רבים.
החזרה על השקר
שקרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ייצרו אמונות עמוקות למדי. בהתחלה המוח נעק ממקומו ולא מאוזן, אבל עם חזרות שוב ושוב, בסופו של דבר הוא מקבל את זה. זה אותו דבר שקורה כשמשפחה עוברת לבית חדש. בהתחלה קשה להתרגל לסביבה החדשה, אבל עם חלוף הזמן והשגרה, המשפחה מתרגלת בסופו של דבר לבית החדש.
במקרה של שקרים, המוח מסתגל אליהם לאט לאט בסופו של דבר לשלב אותם בתחומם או בהיקף שלהם. לכן זה לא טריוויאלי שיש קשר ישיר בין כוח לתקשורת. זו הסיבה שעד לפני כמה שנים, ברוב המוחלט של המדינות, היו אלה קבוצות הכוח ששלטו באמצעי התקשורת הללו. עם זאת, בשל הפריחה שהרשתות החברתיות ייצגו ברחבי כדור הארץ, הופיעו קולות עצמאיים רבים המפקפקים במונופול של התקשורת על ידי אנשים חזקים.
עם זאת, נמצא כי הקולות העצמאיים הללו הם גם יצרו שקרים משלהם. לכן, אין זה משנה איזה סוג מדיה מעביר את המידע, אלא כוונת השולח לומר שקר או אמת.
הסכנה של שמועות
בהזדמנויות מסוימות, אין צורך לחזור על שקר אלף פעמים כדי ליצור אמת. עם שמועה אחת אתה יכול להעביר את האמת האהובה. השמועה היא שום דבר אחר מאשר עיוות של מה אמיתי או מה נכון. זהו מידע מעורפל שיכול להונות את מקבל המידע.
כוחה של שמועות הוא די חשוב ויכול להיות הרסני מכל הבחינות. מספיק להמציא קצת מידע על אדם או ישות מסוימת ו תן לזה להסתובב דרך כמה שיותר אנשים. תוך זמן קצר ומהר מהרגיל, יהיו אנשים רבים שיבואו להאמין למידע למרות שאין להם כל סוג של ראיה.
במקרה של שמועות, כוחן לא יהיה במידע שנמסר, אלא בעצם יצירת ספקות רבים סביב אדם. השמועה מצליחה מכמה סיבות או סיבות: הצורך שיש לבני אדם להעביר את מה שהם רואים כחשובים או בגלל הסקרנות הנובעת מהעברת מידע מסוים שהוא חשוב ומזעזע. עם זאת, רצוי שתהיה ודאות ואבטחה לפני שחרור מידע מסוים.
תפקיד האתיקה והאחריות בחברה של היום
בכל הנוגע למאבק בהפצת השקרים, באחריות התקשורת והאתיקה שלה יש להם תפקיד מפתח וגם מהותי. חזרה מתמשכת על מידע שקרי ולא מאומת מעוותת לחלוטין את המציאות ושוחקת לחלוטין כל אמון שיש בתקשורת עצמה.
לכן על אמצעי התקשורת האמורים ועל אנשי המקצוע הפועלים בהם מוטלת, בכל מקרה, האחריות לאמת את המידע לפני שיתוףו או שידורו והפיכתו לציבור. אחרת, עלול להיגרם נזק די חשוב בו זמנית כמו הרסני באמת.
בקיצור, המשפט המפורסם והפופולרי: "שקר שחוזר על עצמו אלף פעמים הופך לאמת" הוא נמשך לאורך ההיסטוריה כביטוי שיבליט את יכולת החזרה כאמצעי להשפיע על דעת הקהל. מיוחס לפוליטיקאי הנאצי ג'וזף גבלס, ביטוי זה יעלה שאלות לגבי מקור האמת, התעמולה, התקשורת וההשפעה שיכולה להיות לשקרים חוזרים ונשנים בחברה.